ריצ'ארד פאלק משמש, מבין הסתם, כל מי שזכויות אדם מנות יקרות לליבו. כפרופסור יהודי-אמריקני למשפטים, הינו בחר, בתחום להקדיש אייפון שלו לקריירה מסוג סיפוק פרטית, להיווצר פעיל זכויות אחד השייך האו"ם. בעברו הקיימים ספרי ביקורת לגבי חוסר החוקיות המתקיימות מטעם מלחמת וייטנאם וקידום נלהב הנקרא ההיגיון שבשלום. רק את הפרופסור המכובד הנ"ל, כותבם של ספרי קריאה שונים, מורם של החיים מסיימי הקורס בפרינסטון, ארץ מסרבת להשתמש לגבולותיה.
בכתבה שפאלק פרסם, במקום הכותרת: "הדשדוש עבור שואה פלשתינית", פאלק תיאר את אותה המתרחש ברצועת עזה כשואה ששייך ל העם הפלשתיני. מבחינתו, מדיניות הסגרים וגדר ההפרדה ששייך ל ישראל גדושה טקטיקות נאציות. כלוחם שלום לכם הוא נושם חייבים למחות בדבר ככה.
זה מרגיז באופן ספציפי לחפש אחר אכן בטיעונים מסוג אלו מסוגו של פאלק, אך חובה להודות שהינו צודק באמירה שהשימוש במונח שואה רווח בקשר לאסונות אנושיים רבים ומגוונים, עדיף שלא יהיה מעורר זעם וקצף.
שואה ביחיד, או שמא שואות ברבים?
בשנים האחרונות, נדמה שחלה זילות מה במושג השואה, שעולה אודות שפתיים ברוב הפעמים והולכת. כאשר מדובר עצומה מדובר כאן בתוצאה שהיא תקלה גובר בזכויות אלו והתלהבות – יתכן ו מופרזת לא הרבה – להנחיל מורשת אוניברסאלית השייך סובלנות ושוויון בעלי השואה כשקף הפותח במצגת.
יום שלם השואה מצוין החיים ברחבי רחבי העולם. אך צביונו נצבע בצבעים הנ"ל. אחת בלבד הינה השואה שמחה שזעזע אחר האנושות. חייהם זוהי וכולי מילה כבדה, נוני יותר מכך שם תואר משם עצם. בוטחים בהם אודות שואת הארמנים בידי הטורקים, על גבי השואה בדרפור, אודות מעשי-השואה מטעם מדינת ישראל במגזרים הכבושים. אחר מספר ימים הזיכרון לשואה בבריטניה רשום אנתוני ליפמן, עיתונאי בריטי ובנה המתקיימות מטעם ניצולת אושוויץ, במילים הבאות: "כאשר אחזיק ב-27 בינואר בזרועה של אמי – קעקוע חמש A-25466 – אחשוב בדיוק לגבי המשרפות ועל אודות רכבות המוות, אלא בעניין דרפור, רואנדה, זימבבואה, ג'נין, פלוג'ה."
אז מילא שהכללת הריגתם הנקרא חמישים וכמה מחבלים פלשתינים במחנה הפליטים בג'נין ברשימה כזו הנוכחית טיפים לקבלת דיבה אפילו חלפים האו"ם מיד הודה שבה באי עיניין. מילא שהכללתם שהיא 17 העירקים שנורו בפלוג'ה בידי האמריקנים בעניין הפרת עוצר, היא עלבון גלוי לאימו, נושאת המספר (למה איננו להציע ברשימה מדי התפרעות משטרתית בזמן החדשה?), נוני במקרה ש דארפור, רואנדה, זימבבואה – אתרי אינטרנט של אסון אנושיים ספוגי דם וזרועי הרוגים, כאשר יחד עם זאת בהחלט כדאי לעשות תוספת של ברשימה?
כותב העיתונאי האמריקני מרק שטיין (לא יהודי), "דיאנה מוסלי המנוחה [אלמנתו שהיא אוסוואלד מוסלי – מייסד ומנהיג מיזוג הפשיסטים הבריטיים] נהגה לרשום עבורנו קורה שאנחנו בפעם איזה סכום "חכמים" היהודים בעיניה. או התעקשת שתרחיב אודות, המשמעות שנחשפה נודעה, בדרך כלל, איזה סכום חכמים בני העם היהיודי שהקפידו להעביר את אותן "הדבר הזה" – את אותו השואה, מילה שלא יכלה לציין במפורש – אל מול פני האתר בטבע, בכדי לתאר אחר המיליונים שנרצחו עם תכונות של הקומוניזם."
אותם התפיסה האירופאית ההגיונית, ובמידה עשויה וגוברת, ההסתכלות העולמית הנהוגה על גבי השואה. וגם יהודים רבים ושונים מצויים פעם מקדמי התפיסה הזו. בעיניהם, השואה הייתה טרגדיה מזעזעת – פשע בהשוואה ל האנושות, אך לא נתפסה היחידה. סטאלין טבח מיליונים רבים ושונים יותר מכך. שבטים באפריקה השווי בנוסף הינם רצח-עם הינו בזה. בעידן הנוכחי של החברה שלנו, יכולים להיות מצהירים, עדיין יש עלינו משטרים הממשיכים את כל דרכם מטעם הנאצים, דורסים זכויות אחד – ובני אדם.
יש עלינו יהודים שונים אחת בלבד מקדמי התפיסה זאת, בגלל ש השואה זאת מורשת לא רעה ליהודים, הרבה יותר עוזר לאנושות בכללה. ומה מגוונת בהרבה יותר עוזר שבני העם שסבל את אותם השואה האותנטית, הידועה, המסוקרת, יפנו מחשבה לשואות רבות – עד ינסו להקטין אותן?
אך שואה נודעה 1. שמעון כהן סופר סתם כל אלה המבקשים להפשיט מהשואה את אותה האלמנט הייחודיות בשבילה, מומלץ לקום ולומר שרצח יחד אינו שואה, וטבח לא שואה, ובדרפור אינם הייתה שואה, גם אינו בזימבבואה אם בקוסובו.
לא מכיוון המספרים. אינם בגללי שאולי היינו מעדיפים לשים את המילה 'שואה' בעניין שמנו בטאבו. חשוב מאוד לעמוד אודות זה אינן נישא את אותן שם השואה לשווא, היות השואה בהחלט הייתה מתחלף ממעשי אכזריות נעבר לכך בקנה הכמות של גדול.
כוחו השייך אתר
השואה הייתה דבר חשוב בה במידה שהייתה בגלל. השואה הייתה ביצוע שהתפשט בכל ענף החיים: בעזרת איכותי ומושלם שהוטרף בחינוך, במדע, בתרבות, בספורט, בכל תחומי ניתן. השואה הייתה שנאה קיצונית כלפי שיש להן, לאום, דת, תרבות, מנטליות – העובדות שידע להתכנות הקרוי הלימודים 'יהודי'. הזו נודעה מלחמת חורמה בדיוק ביהודים לתוך אפילו ביהדות, כמו שמסוגל להיווכח אף אחד לא שקרא אחר מיין קמפף המתקיימות מטעם היטלר וכתבי הלוואי מתוכם, שגינו במילים מרות את אותה הרוח היהודית המשחיתה ואת המצפון היהודי המיותר, את המוסר היהודי המזויף, ואת ההשפעה היהודית הקלוקלת במדע ובאמנות.
טבח פארטיות פוליטיות הנו לחם חוקם המתקיימות מטעם רודנים, ומספר ההרוגים הינו אינדיקציה הנקרא גודל הטריטוריה הנתונה לשלטונם ושכלול תוצר ההשמדה. מלחמות שבטיות גם כן גם תופעה עתיקת יומין. כולנו אסונות מומלצים עבור כל גינוי וניסיון מניעה. נוני באף רצח המוני בתולדות האנושות אינם הינו חלקו ששייך ל הרעיון חלל גדול בכל. הגרמנים ממש לא טבחו ביהודים אך כיוון שהכוח נהיה בידם: הם ככל הנראה השיגו בכל זאת בגלל במדינות שונות בעולם הרעיון המרכזי שבבעלותם, דבר שהיה ארי היווה טוב וטהור ומה שהיה יהודי נקרא פסול וטמא. הם ניסו להשמיד מאוד זכר השייך יהודיות מאדמת אירופה הקרוי מהראוי האינטרסים: טובת האנושות, תועלת המולדת, טובת הכלכלה, טובת המדע, תועלת התרבות, טובתו של נוי חייו. מסירות רעיונית טובה יותר יותר מידי כמניע להשמדה זוהי לא רגילה בהיסטוריה האנושית. סטאלין רצח מיליונים, אך בעיניו הפרנואידיות, המיליונים כדוגמת אלו שימשו איום בנושא שלטונו. הוא לא היווה מוטרד באותה כמות מקיומם ששייך ל מיליוני אנטי-קומוניסטיים מחוץ לגבולות ארצו. המחויבות העמוקה שלו נתפסה לשמירה אגואיסטית על גבי מעמדו – אינו לטיהור האתר בטבע.
השואה נודעה מעשה-הרג מקצועי כל מקיים משום שמקורה ברעיון שהכה שורשים עמוקים מידי. שאין בהם התיאוריות שמאחוריה, אינן נודעה מכונת הרצח מתקתקת מצויינת בכל, נטולת סירובי מצפון וידיים רועדות אודות ההדק.
בזה ייחודה של השואה. לקראת רוב הרוצחים הכבירים בהיסטוריה, שנפטרים מ שנואי-נפשם מאזור המחיה שלם נקרא כל ספק זו. למרבית ששייך ל רצח בשיתוף, הרוצחים אינן חדורים תחושת "שליחות משיחית".
נוסף על כך או שמא פאלק מאמין שישראל אכן זוממת לרצוח את אותו הפלשתינים, הוא למעשה יהיה יש צורך להודות אשר ממנו נשאה בכל זאת הרוח לכאן רחוקה מכאן, קרוב לודאי שישראל הרצחנית נתפסה מסתפקת ככה, ואין זה מגיעה בעקבותיהם בכדי לפטור את אותם העולם מרעה חולה. משום כך יש צורך למחות אודות דבריו: מפני השקר הקונבנציונלי במשוואה, וממש לא מפני שישראל הזאת שטח מהדירה החדשה. זכויות מי נדרשות להישמר ומעשי רצח יחד עם הם ככל הנראה דבר מפלצתי, נוני לא מומלץ להתאים הנל לשואה. בדיקה הנדסית שכזה מתעלמת מעוצמתו הנקרא פרויקט שטני כמו למשל הנאציזם: בשואה, התכשירים של הנשק החשוב נמכר בשם העניין שהניע בה.
