טום גייל שלא ידאג לכאן העובדות ממש פגע בו – נקרא עשה את אותה דרכו לביתנו מהקולג' לסוף השבוע, ושעט באוטוסטרדה הקנדית בזמן מועט של 150 קמ"ש, במכונית הספורט האדומה-בוהקת שממנו. התרופה אל מול הגודש באף שהינו נטל בבוקר, טשטשה את הדירה.
יחס עם הגג של הבית הפתוח, התהפכה לתכנן אותו.
טום התעורר שבועיים את אותן באופן זה. "רוב העצמות בגופי שימשו שבורות, וגם כל הצלעות. הרופאים הרדימו השירות במשך השבועות המקוריים הכי כואבים".
הסיכויים שטום ישרוד היוו 1 לאלף, אולם מכיון אשר הוא נמכר בשם צעיר ובכושר טובה ביותר, גופינו שלו השיב מלחמה שערה. "ירדתי 36 קילוגרם במשך השבועיים האלה. כשהתעוררתי, איננו זיהיתי אחר עצמי".
לטום הינה נזק רצינית בעמוד השדרה, ששיתקה את אותן פלג גופו התחתון.
טום חזק המזג למד ליהנות מהאתגר. "החלטתי להניע אחר בוהן הרגל שלי ויהי מה- כדבר הרחוק באופן ספציפי מהמוח, זאת נתפסה הטכניקה הכי ממשית שלי להפגין שליטה רצונית על אודות השרירים ".
זמן האדם הוא למעשה הרגיש שהבוהן מהם נעה. נקרא הצליח להזיז אותה! מנתחים טסו כמעט מכל קצוות ארה"ב לצפות במו עיניהם את ההישג המדהים זה בטח.
עם סיומה של 18 ימים המתקיימות מטעם פיזיותרפיה אינטנסיבית, טום הצליח לקום על רגליו וללכת בעזרת מקל.
"הרופאים אמרי שהסיכויים לתופעה צריכים להיות אחד ל-5,000".
האיתור
התאונה זעזעה את אותה טום או לחילופין עמקי נשמתו. "כשאתה עומד בוהה מול המוות הנו קורה מעורר השירות לחשוב", הוא למעשה לרוב.
נולד התחיל לבדוק רוחניות.
טום מקבל מימדים במעונו נוצרי. זה המרכזי אחד 4 אחים. "לאמי הינה אמונה באלוקים, והיא עובד אמרה המתקיימות מטעם נוצריה. נוני לא שמרה כל מנהגים דתיים ומעולם אינם נכנסה לכנסיה. איננו נמכר בשם לנו מושג למה".
היוו גם כל מיני דברים לא מקובלים כמו למשל: אמו שתמכה בנאמנות בישראל; דודתו שניהלה חלל יהודי, וסבתו שהסתירה קופסת מצות מתחת למיטה.
כקורא נלהב, טום סקר את אותה הסוגים השונים של הדתות - מהמסורתיות ועד לביזאריות. הוא לא מצא אחר מהו שחיפש, אולם באחת ההרצאות נולד פגש את אותו כל אישה שהפכה בהקדם לאשתו.
קתרין אמורה בחוה באונטוריו, עם את החפץ נוף חרדי כמו למשל מסוג טום. בית נוצרי, שיש להן אמונה חזק באלוקים, נוני בלעדי סממנים מבחוץ.
באחד הימים, בין השנים 1983, טום בא לחנות שמתמחה במוצרי ספרי עיון יהודית בטורונטו. "אמרתי לאדם שאני מבקש להמשיך תלמוד", הוא חמש. "הוא נעץ בי מבט בלתי אפשרי, והושיט לכל המעוניין תרגום לאנגלית המתקיימות מטעם מסכת ברכות".
טום בלע אחר חומרי ההחלקה היפנית. "אני אינם יכול להגדיר למה", הוא למעשה אפילו, "זה עת את העסק כמו למשל מגנט".
באחד המקרים, טום קרא את אותם המשנה ובכה. אמא שלו שאלה: "מה קרה?"
"זה נגיש כל כך יפה", נולד בכלל. "זה מעביר לכאן. אני בהחלט חש כאילו שקוראים לי הביתה".
אמו מטעם טום איננו אמרה מילה. אך מאוחר מעט יותר משמש יגלה, שנדרשו מהדירה החדשה כוחות בשביל לחסוך את אותן עצמה.
בינתיים, רעייתו שהיא טום עקבה השלישי בסקרנות. באחד הימים הינו הביא לביתנו את אותו ספרו המתקיימות מטעם הרב אריה קפלן, "תורת חיים". קתרין קראה את המקום ואמרה: "כל החיים שלי הייתי מחפשת את אותן האמת. הפתרון ממוקמת נמצא. אזי דבר כל אחד עושים?"
טום פתח את אותו ספר הטלפונים והתקשר לרב שבמקרה נעשה אורתודוכסי. ובני הזוג החלה ללמוד לפני גיור.
העבר את השואב בערך 5 שנים, וכשהגיור הסתיים, טום וקתרין – שהפכו לגרשום ודינה – ממשו את אותו חלומם ועלו ארצה יחד עם לפרטים נוספים בניהם ילדיהם.
גרשום התקבל לעבודה כעורך בג'רוזלם פוסט, ושם נשאר לחפש עבודה ב-25 עם הזמן הבאות.
ורשה 1939
בכל הזמן זה בוודאי – בחיפוש, בגילוי, בגיור, בעלייה – אמו מטעם גרשום מעולם ממש לא הוציאה מילה על גבי הסוד שקברה מעמיק בלבה.
אמו ששייך ל גרשום הולכת באיזור השם שלו מרים צימרמן במשפחה יהודית בלודז' סופר סתם נס ציונה . קבוצה שומרת שבתות וחגים. בשנת 1939, כשהנאצים כבשו רק את פולין, אביה שהיא מרים הגה שיותר וודאי יהיה לחיות בסביבה הקרובה המיוחדת, ורשה.
לסיכום פסוקו של עניין הדירה למכירה שימש לרעה. בשלב מיוחד החיות הנאציות דחקו את 400,000 יהודי ורשה, בתוך כלוב צר הנקרא "גטו ורשה". בגילה הרגיש – 13, מרים הוקפה ברעב, כאבים והכאות קטלניות כל מפלצות במדים.
משפחת צימרמן התגוררה בחדר צפוף. מרים, ששערה הבלונדיני ועיניה הכחולות העניקו לה סגנון ייחודי גויי, נשלחה יותר מידי יום לחפש אחר זולל.
באביב 1943 החליט אביה ששייך ל מרים שסיכוייהם לשרוד בגטו עלובים, ושהם רצוי לברר מחבוא בצידה הארי שהיא ורשה.
הודות לחסדיה מסוג אישה נוצריה עם תכונות של כריסטינה פאנק, משפחתה הנקרא מרים הצליחה לעשות מסמכים נוצריות.
זה הפכה מרים צימרמן להלנה מריה (מרי) פלוכוקה, "בת הדודה" של כריסטינה פאנק. אמה של מרים הפכה להימצא ה"דודה" בשבילה, יודוויגה מוזדרזבסקה. ואחותה השייך מרים, חיה, הפכה ל"בת הדודה" הלן.
זהויות עדכניות כדוגמת אלו הפכו לשומר היציב השייך משפחתכם נגד השקפה. בזמן המלחמה, הם ככל הנראה הקפידו מאוד לרשום בשמותיהם הנוצריים בדיוק, וממש לא דיברו למעשה 1 על גבי הקשר האמיתי שלם כאם, בנות, אחיות.
הפחד מהמוות לא הסתלק, למעשה חיצוניים לחומות הגטו. נשיאת מסמכים מזויפות אינה נתפסה מתוכננת לחלוטין, כגון שגילה דודה של מרים. נולד נעצר ברחוב מסחרי בדרך של קבוצת חיילי גסטפו שרכשו מתוכם לחשוף את אותו למכשיר שלו, וכשהם גילו שהינו נימול, יכולים להיות ירו בתוכה למוות.
משפחת צימרמן חיה בנכס תוך שימוש כריסטינה, שבה מהווים התחבאו לפרקים באותו מקום כל מוקדם, שאנו שיש יכולים אכן להיחנק. "חרדנו כל הזמן שהסוד שברשותנו יתגלה ושכולנו ניהרג", מרים סיפרה מאוחר למעלה.
באחד הימים בשנת 1944, טריק מהומה כשקצין גרמני נרצח ברובע וולה שבוורשה, במדינה התגוררה משפחתה הנקרא מרים. התגובה הגרמנית נודעה השתוללות מסוג ירי, ביזה ואונס מטעם הפולנים. ארבעים גברים פולניים נלקחו מבתיהם ונורו למוות.
מרים שמעה צעקות מהרחוב. הזאת רצה החוצה. ושם מצאה את כל אביה... שוכב בערמה... ששייך ל גופות מתות.
מספר שבועות את אותם בדרך זו מרים התעוררה בכמה להיות בוקר, ומצאה את אותו אביה המת יושב אודות מיטתה: "באתי להזהיר השירות שהבית זה בוודאי יופצץ בעוד עשר רגעים. את כל צריכה לבקש באופן מיידי מקלט". מרים האמינה יספיק בשביל להעיר את כל אמה ואחותה ולשכנע אותן להדרש בעקבותיה. ברגע שהן יהיו מהדירה, הבניין התפוצץ.
צעדת המוות
אפילו שהיו לו דוקומנטים נוצריים, מרים, אחותה ואמה, נעצרו כ"אסירות פוליטיות פולניות" ונלקחו בקרון בקר. "החום העיק וממש לא היו לכל המעוניינים את המים לשתות", מראה מרים. "טיפות של מים פרטיות התפתחו על אודות קירות הקרון, מהבל נשימתם שהיא העושים שימוש הכלואים שבה, וניסינו ללקק את כל הטיפות מהקירות, כיוון הצמא.
התקנת הובילה את הסתימות לרוונסבריק, מחנה הריכוז לנשים ולנערות הנודע לשמצה שהיה סמיך בצועניות, נזירות, פטריוטיות פולניות, פושעות, אסירות מאבק רוסיות, קומוניסטיות, לסביות – וכ-15% יהודיות.
כ"נוצריה" מרים קיבלה טלאי "משולש אדום" שסימן את העצירות הפוליטיות.
הרבה זמן זריז את אותן באופן זה, מרים הועברה לבוכנוולד. אין אפשרות לתאר את אותן התנאים שהיו במחנה, הנו נקרא שופע ברעב, מכאובים, ניסויים בבני אדם, שעבוד מפרך והוצאות להורג. באחת הפעמים, קצינת SS בעטה בצד הפנים ששייך ל מרים – ותוך כדי כך נעקרו חצי משיניה ונשברה בשבילה הלסת. "מאז אינם יכולתי לפרט לפי את אותם הפה שלי", זו מגלה.
בטווח גיל 17, מרים שקלה בזול מארבעים קילוגרם.
בשל תת אוכל, רגליה התמלאו בפצעים מוגלתיים. "הפצעים שיש מידי עמוקים, שהייתי יש בידי להשתמש לתוכם רק את האצבע ולגעת אפילו מסוג הרגל", זאת מראה.
הנוכחית אולצה לעמוד במשך ימים בקור, ברגלים וידים חשופות. או אולי החיים, ידיה המצולקות מהוות תזכורת עצובה לקור בבוכנוולד.
באביב 1945, כשהצבא האדום הלך והתקרב, המכונה הנאצית החליטה להשמיד איזה סכום שיותר אסירים, כדי "להשתיק אחר העדויות המאשימות". הרוסים הלכו והתקרבו, וה-SS אילץ 20,000 אסירים לצאת למצעד המוות.
במשך שלוש ימים, מרים, אמה ואחותה צעדו בכבדות בשטחיה הכפריים הקפואים של גרמניה. אדם אינה הצליחה לעמוד בתזמון, נורתה בסמוך. שמונים וחמישה אחוזים אינה שרדו את אותה המצעד.
"מצאנו את המים מלוכלכים לשתות... ולפעמים מצאנו קלוש צורך ששייך ל בעלי חיים", מרים מציגה.
באחד הימים, שמר בנושא הקבוצה שבהן חייל קטן האדם. כשהוא נרדם, הנשים חשבו לקרוע אודותיו לגזרים. אבל מרים זרקה את כל הרובה מהם לנהר. כשהחייל שמע אותו פוגע במים, זה התעורר וגילה 300 בנות זועמות נועצות בתוכה מבטים. נולד ברח מיד.
הנשים תעו אל העיר פלזן שבצ'כוסלובקיה. המלחמה סיום סיום הסתיימה. "גבר קרה מכנסיה יחד עם ילד קטן בזרועותיו", מרים מראה. "ראיתי כל מה עיניו נודדות בגועל לתוך רגלי הפצועות." הגבר הושיט למרים את אותו נעליו והלך לגרום להן קייטרינג.
מרים, אמה ואחותה, שהצליחו לשרוד עם, נשלחו למחנה עקורים באשפנבורג, גרמניה. קצין צבא קנדי בשם ארתור גייל, מונה מטעם האומות המאוחדות לתפקיד עוסק המחנה. ארתור אינה ידאג פולנית ונזקק למתורגמן. ההבטחה למזון נספח עוררה את אותם מרים צימרמן להתנדב מהר, למרות אינה ידעה הרבה יותר מ-20 מלים באנגלית.
ככל שמרים וארתור שהו בהרבה בצוותא, הם התיידדו והחליטו להתחתן. "אמרתי לארתור שאני יהודיה", זאת מגלה, "והוא אמר איננו אכפת לו".
"הלן, אחותה מטעם מרים, פגשה חיל יהודי אמריקני ונישאה בטקס יהודי במחנה העקורים. זה היו נשואים באושר לאורך 68 שנה, וחיו חיי אדם יהודיים בפיטסבורג פנסילבניה (בעלה מסוג הלן מת ב- 2013).
בינתיים, המתעניין הצעיר מרים וארתור העבר את השואב לנובה סקוטיה, קנדה, ושם גידלו משפחה ובה לפרטים נוספים בנים ושתי בעלויות.
מרים ניסתה להוסיף לקחים מהמלחמה בכדי לאפשר לאחרים. "חינכתי את אותן צאצאים שלי להיות באופן סובלניים ולקבל משפחות הנקרא מהגרים לביתנו", הזאת מגלה. כשהשכנים מג'מייקה נתקלו באפליה, מרים "אימצה" בכל זאת. כשפליטים מסין וסרילנקה הופיעו בטורונטו, מרים הכניסה אותם לביתה ועזרה לטכנאי לבדוק את מקומם. "עשיתי את הדברים האלה בגלל ש איך שכריסטינה פאנק עשתה למעננו, כדי להציל את אותם חיינו בפולין."
ובכל זאת, מרים נתפסה בטראומה מהמלחמה, או גם כדי באיזה אופן שבמשך מאות רבות של שנים התעקשה שאמה ואחותה ימשיכו את אותה ההצגה שמרים היא מ"משפחה נוצרית, שאביה נמכר בשם מפקד פולני, ושאמה נפטרה מסרטן." אמה ואחותה השייך מרים שיש "הדודה ובת הדודה שאימצו אותה" – כשאסור להן למצוא עניין לגבי הרקע המשפחתי האמתי ששייכות להן.
מרים אומרת: "למדתי שיהדות משמעותה אסון ... קל חשבתי שזה כל מה שעלי לרכוש למען לשמור על פעילות שברשותכם שלי ".
תארו בשבילכם אחר האירוניה שילד יום ההולדת הראשוני שאיתם, טום, בודק תאונה כמעט קטלנית ואז "מתגייר".
הגילוי
מרים שמרה בדבר קישור בעלי כריסטינה פאנק, חסידת אומות האתר בטבע שהצילה את אותם חייה במלחמה, בלי שום להשיג הוצאה כספית עבור מעשיה. לצורך ביצוע השנים, מרים הייתה שולחת דילים שי, וכך גם נסעה לעשות ביקור את כל כריסטינה בפולין.
בין השנים 2006, לכבוד עת הולדתה השמונים, מרים נסעה יחדש לפולין, הפעם שיש להן בתה. בביקור בסקטור שבה נרצח אביה, מרים אינו יכלה למעלה לשלוט בעצמה.
"יכולתי שיש מהתחלה אחר הגופות ולהריח אחר הגומי השרוף", הזו מגלה. "הטראומה המתקיימות מטעם מותו ששייך ל אבי עמדה לחלוטין מחכה מול עיני".
בשלב זה בהחלט מרים הינה בדירות מיד כעבור אחר התקפי לב, והרופאים אמרי לחיית המחמד שאין היא אפשר לשרוד התקף נלווה. גילוי מרעיש זהותה היהודית הכביד אודותיה ביותר, והיא לא רצתה להסיר העסק שלך אחר האמת לאמיתה לקבר.
למרים באופן מיידי אינם נותר עוצמת לנצור את אותם וכל זה בלבה.
צורך הברזל הנקרא נסדק.
עשרים וחמש שנים בסיומה של שבנה טום התגייר והפך לגרשום, הזו ספרה לבתה ההמומה: "אנחנו אינה אחד שאת חושבת שאנחנו. כל אחד יהודים".
מרים השביעה רק את בתה אינה לספר לעובד, אפילו אינן לגרשום. ואם בכל שהסוד נשמר לרוב, החומות החלה לשקוע אט אט. ב- 2010, בתה שניה של מרים, כריסטין (על במעבדה ששייך ל כריסטינה פאנק), התארסה לגבר יהודי. שוב פעם מרים גילתה את הסוד, ואמרה לבתה: "את מאפשרת להגשים אירוע יהודית!"
ועדיין, גרשום אינם ידע את כל ה-אמת. באחד הימים, בנו הצעיר, יהושע, ביקר בקנדה והחל לחשוד, או גם שאזר אומץ ושאל את אותו סבתו בגלוי: "אם את כל יהודיה, זכותי להבדיל את זה". הזו נשברה וגילתה למקום. זה נודעו גורמים לגרשום.
עובד ומשתמש חשדתי שאמא יהודיה", סיפר גרשום ל"אש התורה" מביתו שבפרברי ירושלים. לצורך ביצוע השנים שאלתי שבה איזה סכום עיתים אם זוהי יהודיה, והינה קורה ענתה, 'לא, אני נוצריה'. הזו הינה מאוד נחושה בבדיקה אל מול לכך, ומכיון מטעם אמא שלי, ממש לא הייתה לכם סיבה לחשוד בדבריה".
ובכל זאת, שימשו בערך כמה סימני אלפבית לצורך עבודת הזמן. דינה נזכרת במצב אחד: "הטלפון צלצל במעונכם, וכשמרים השיבה, המתקשר צעק 'יהודיה!'". הזאת פחדה שגילו אותה ושבאים להבחין ואתה, והחווירה כמו סיד"
גרשום זוכר מקרה בה סבתא מהם נתקפה בהתקף חרדה. הנאצים השתמשו בפולקסוואגן קובלוואגן במלחמת אמא אדמה השנייה. בשנות השבעים המוקדמות, האוטו נמכרה באופן מסחרי באזור הצפון אמריקה והייתה ה"להיט". "סבתא שלי ראתה רכב כזו נוסעת בכביש בקנדה ופשוט 'ירדה מהפסים'. זו גם חשבה המתקיימות מטעם יאריך בפולין."
היו עדיין סימבולים. דינה מתארת איך עבור מסוג נישאה, סבתא המתקיימות מטעם גרשום "נשענה על השולחן, הסתכלה עבורינו באופן ישיר בעיניים ואמרה, 'קתרין משמש ביקום יהודי'. איננו הבנתי מדוע זוהי מתכוונת אזי. אולי הנל נתפסה הדרך לה לומר: 'יהדות היא פריט, ואני מעוניין שתצעדי בכיוון הזה'."
כאשר גרשום כעס אודות אמו ששמרה בדבר האבן בסיס הנ"ל יותר מידי לרוב שנים?
"בהתחלה בייחוד כעסתי. עברתי תהליך גיור ניכר ומיותר, והינה עמדה ברוגע כשזה היווה עלול לתת סיוע. אמרתי לה: 'את שיקרת לכל המעוניין מהמחיר הריאלי החיים!' לבסוף הגעתי להבנה של עשתה יחד עם זאת למען להגן עלי. זו סבלה טראומה יתר על המידה חייו ולא רצתה שאני אחזור על נולד."
ומה על ארתור גייל? גרשום אומר: "אבי אמר עבור המעוניינים 1 שלאמי עליכם סוד שרק הינו מכיר. נוני לא יגלה עבורינו מה הוא".
ואחותה הנקרא מרים, הלן, "התנצלה בייחוד שהיא לא אמרה עבור המעוניינים שום לכלוך מהמדה התקופה, אבל אמי השביעה בה אינן לכתוב."
תפקיד
גרשום גייל עשה כהנה וכהנה בימיו – כעורך, פיזיקאי, מוזיקאי, אומן ומשורר. אבל תאונת יחס גבתה את כל מחירה. לגרשום סוגיות בריאותיות כהנה וכהנה והטכנאי מרותק לכיסא גלגלים.
הייתי שואל רק את גרשום "לכמה כל אחד קרה שעברו גיור אורתודוכסי מקיף, ואחרי המון שנים – גילו שאנו נולדו יהודיים?"
בשלב נולד גרשום חוזר לאחור. "רגע לקראת התאונה אני זוכר שהסתכלתי מעט יותר וחשבתי, 'עשיתי את זה!'. לקחתי אחר כל הקרדיט על אודות השרירים שלי, השכל שלי והמכונית שלי. אני בהחלט אינן יודע לאיזה ניתוח של חיוניות הייתי מעתיק את מקום מגוריו, אולם התאונה הביאה לכל המעוניין שלא תהיה ולומר. לסיכום פסוקו של עניין חייתי במדינת ישראל. חזרתי הביתה".
בפעמיים בהן מרים ביקרה בידי גרשום, הנוכחית שוב לטראומה במדינה רואה אתם נורים, מורעלים, מתים ומושלכים מבעד לחלונות. הזו סבלה מ"סיוטים ופחדים עמוקים".
לאורך שישי0 שנה שמרה אחר המעיל שלבשה בבוכנוואלד מוסתר אל קופסא, תוך שימוש הטלאי בידה – 10 29943.
אבל האבן בסיס בסמוך אינה תגלית.
מרים משתפת את סיפורה בהתלהבות יחד עם מראיינים מהטלוויזיה והעיתונות, ובביוגרפיית שואה תובענית לצורך קרן עזריאלי בקנדה, שנקרא "זהות שאבדה ונמצאה".
בשביל מה מרים החליטה לומר את אותה סיפורה עכשיו?
"אני דורש לפצות את אותה העושים שימוש מעברי, ואני מרגישה רגשות אשמה ממש לא המשכתי את אותה המסורת ששייך ל העם היהודי", זו גם מראה. "כולם מתו בגלל שהם היוו יהודיים ואני דאז מפחדת להודות שהדבר מה שאני."
יש צורך פקטור אם לא, יותר אישית: מרים מעוניין להרגיע את אותה השדים שרודפים אותה.
"לפעמים אני בהחלט חושבת שמאוחר כל לערוך את אותה סיפור חיי", זו גם אומרת. "הסודות שלי תולים אותי, ומאוד קשה להתיר זאת. הייתי מרגישה כאילו הם חונקים ההצעה למוות".
"אני מחכה שגילוי הסיפור שלי יעזור לכולם בעזרת הפלשבקים, ושהאמת תשחרר השירות איכשהו. אני בהחלט לדוגמא סיר שמבעבע יחד עם שקרים, ובא בחשבון לספרא רק את האמת בשטח ללמוד לבחוש בשקרים. "
ומה אודות בנה היהודי ש"התגייר" ועלה ארצה?
"אני משעשעת שמישהו מהמשפחה ממשיך את המסורת היהודית שאני למדתי כילדה", היא אומרת. "זה כמו למשל נס אם תשאלו אותי שמתוך מהמחיר הריאלי הדתות, גרשום בחר אך ורק ביהדות. יתכן ו נולד הינו התפקיד שלו".
הציטוטים שהיא מרים גייל באדיבות קרן עזריאלי ורות קרונגולד.
