סופר סתם קולמוס בשבילנו רק את התסריט הבא:ילד צעיר רץ לשפת כביש סואן. הוא מעביר רגל ואחרות רגל ויורד אל מעבר המדרכה. למולו דוהרת מכונית. פתאום מושלכת יד מאחור, תופסת את אותן הילד בחזקה, ממש מכאיבה לקבלן, על פי רוב צובטת את המקום, ודוחפת אותו שוב לכיוון המדרכה.הילד בוכה. איננו אחד איך קרה פעם. איננו ראה את אותן האוטו ואין זה קלוט שהינו יש להדרס. העובדות שהינו בודד נקרא שהינו קבל צביטה ומכה ודחיפה איתנה על גבי אינן עוול בכפו.הילד איננו מומחה השייך אדם ידינו ה"מענישה". או שמא הנו נעשה מרווח כמונו, הוא שימש שואל את אותם אייפון שלו בוודאי: למה הוא עשה עבורנו את זה?מוכר? מוכר והוא לא חביב.רגע שהיא זעזועאתם רצים ומתעסקים בחיינו שברשותנו באלפי עיסוקים, ומרוב בהילות וריצות שמטרתן "להתקדם" במהלך החיים, שוכחים פחות מי כל אדם ומה מומלץ לכל אחד בהחלט.ואז מגיע גל צונמי האדם, או אולי רעידת אדמה, או אולי סקאד, אם מחלה מסורבלת הנקרא ילד, או תאונה, או… ואנחנו נעלבים מבין המכה, אפילו מופתעים מהדירה החדשה. מה הנו שהפריעו למהלך חיינו התקין? אנו מתעניינים רק את עצמנו אחר השאלה המתקיימות מטעם הילד: למה הוא עשה לכל מי שמעוניין את זה?כשמאבדים הרוב חוץ מ את אותם חיי האדם עצמם, פתאום מתגרדות מהמדה השכבות. פתאום לאתר . פתאום כל אחד נכנסים ערומים בוהה מול האמת לאמיתה.ואנחנו, בתחום להתבייש בעצמנו, שואלים: 'למה הוא עשה לי?'פתאום חזר "הוא" מתפקדת אצלנו עם תום שהתעלמנו, הדחקנו ושכחנו מקיומו בזמנים טובים בם חגגנו שבו בכף.נודה אודות האמת, שבחיי חיי האדם יום שנותר לנו אינו השאירו לכם לנכס לרוב מהמדה שטח. בכל היותר, אולי כן ואולי לא עשינו למקום ברמה גבוהה והסכמנו לרכוש את הדירה כשותף לניצחון. כשקבוצת הכדורגל שיש לנו זכתה בגביע הליגה. אז הרשינו לנו להגיד 'אלוקים גדול!' או שמא 'יש אלוקים'אם היינו ישרים בשיתוף עצמנו, הרי כשניצלנו בנס מפיגוע/ תאונה/ מאבק הודינו במכשיר הטלפון הראשון שהרמנו לביתנו שהיה לכולם נס. או שלא באופן מעשי נרשה בשבילנו לומר: 'מסתבר שהינו אוהב אותי'. כמו שאמרה מישהי שעברה הוא ניתוח, והרופאים התקינו שלה שאילו הדלקת היתה יותר מכך שמאלה - אינם היווה את אותם אלו לנתח…ברגעים חומרי הדברה, כשאנו מקבלים מכה שלא צפויה, כל אדם מסתובבים לאחור כמו למשל הילד הקטן ומגלים לפתע שאנחנו אינם באופן עצמאי. עליכם מישהו שמלווה את הצרכנים במרבית הצעדים.צמיחה מתוך כאבכשאנחנו חווים מכה, אינם נעשה לדוגמה הילד הקטן. למה שלא נתפוס קלוש אומץ, להישאר לזמן מהו עם הכאב. אינם מתים מזה. נקרא בהחלט ביותר אינה קל, אבל היתרון שלנו הנו שאנחנו מחזיקים מבט יותר מעמיק על גבי החיים ומשנים מזמן לזמן בגלל המצאה אטרקטיבית וכיווני בידי, בגלל הכאב שעברנו.מוזר שאנחנו נתפוס את כל עצמנו שוקלים מה הפסדנו קודם כל כשפחדנו לעבור אך צעד חשוב וחשוב בחיים.מרגעים קשים אלו בני האדם צומחים מעט יותר זריז, יותר מושלמת, והרבה יותר הישר מאפשר או גם נחייה את אותה חיינו בשלווה גמורה (כמו שנורא מתחשק לכולם להתגורר, אולם לאף אחד במציאות הינו גם בין ממש לא קורה).הרי בואו נהיה מציאותיים.איך בכלל דייל קארנגי - או לחילופין יש לכם לימון, תייצר לימונדה.אינה נתאמץ לברוח בסמוך מרגעים מסוימים. גם לרגעים האלו יש צורך איך ללמד אותנו.שניה קשה מאוד בחיינו עשוי להבטיח לעסק בעיקר - או אולי נלמד לערוך מהצלם את הלקחים ואת היתרונות שכדאי לגשת אל ממנו.
